בסוף, אחרי כל הגיבושים,
הצלחתי והתקבלתי לאחת היחידות המובחרות. .
זה היה אחד הרגעים הכי מרגשים בחיי.
אבל האמת? לא באמת הבנתי לאן אני נכנס.

זו הייתה רק תחילת הדרך
ורק אחרי שחטפתי את המכה הראשונה, הבנתי שזו לא תקופה שעוברת – זו תקופה שבונה אותך.

שנה וארבעה חודשים של מאבק יומיומי, של קושי, של משמעת, ושל התמודדות עם עצמך.

אני זוכר את הרגע שסיימתי את המסלול – לא בגלל הטקס, ולא בגלל הסיכה. אלא בגלל שכל מאמץ, כל כאב וכל אתגר בדרך – הפכו פתאום לשווים את זה. הבנתי שהמסלול האמיתי לא היה רק פיזי – הוא היה בראש.

וכשעמדתי שם, עם הסיכה על החזה, ידעתי שאני כבר לא אותו ילד בן 17 שיצא לדרך – הפכתי ללוחם שמאמין בעצמו באמת.

כי אין לי ספק שגם אתה מסוגל להגיע למקום הכי גבוה שיש.

הכל מסתכם בדבר אחד: הכנה נכונה.
ואני כאן בשביל לוודא שתקבל אותה.